דלקות בדרכי השתן: מהם הגורמים ואיך מתמודדים?

רוב הנשים סובלות מדלקת בדרכי השתן בשלב כזה או אחר בחייהם, רבות מהן אף סובלות מדלקות חוזרות ונשנות. אבל מה גורם לדלקות אלו, מה התסמינים ובעיקר – איך נמנעים מהן?

דלקות בדרכי השתן הן תופעה לא נעימה הנפוצה בעיקר בקרב נשים. כמעט אף אחת לא מחוסנת: הדלקות עלולות להופיע בכל גיל ולמרבה הצער פוטנציאל החזרה שלהן די גבוה. מעבר לכאב המציק, ללא טיפול מתאים ובמקרי קיצון עלולים להיווצר סיבוכים.

אולם לפני שנצלול לדיון אודות סוגי הדלקות הנפוצות והגורמים להיווצרותן, נאמר כבר עתה: יש מה לעשות. טיפול בדלקת בדרכי השתן לרוב יכלול אנטיביוטיקה בשילוב פרוביוטיקה, אך עוד קודם לכן ניתן לנקוט באמצעים פשוטים על מנת להפחית משמעותית את הסיכון להתפרצות חוזרת של הדלקת.

סוגי הדלקות הנפוצות

מערכת השתן שלנו כוללת זוג כליות, המחוברות באמצעות שני צינורות הנקראים שופכנים אל שלפוחית השתן. משלפוחית השתן יוצא נוזל השתן עם הפסולת שבו אל מחוץ לגוף באמצעות צינור נוסף, השופכה. כל אחד מהצינורות הנ"ל עלול לפתח דלקת. על פי רוב, ככל שהדלקת מתפתחת באזור רחוק יותר מפתח היציאה, כך היא נדירה יותר וגם מסובכת יותר לטיפול.

מקובל לכנות את סוגי הדלקות השונות על שם האיבר הפגוע: דלקות בשלפוחית השתן נקראות ציסטיסיס, דלקות בשופכה נקראות אורתריטיס ודלקות בכליות נקראות פיאלונפריטיס.

רוב הזיהומים בדרכי השתן נגרמים מחיידקים שמקורם במעיים, מהם כאלו העמידים לחלק מהתרופות האנטיביוטיות, הנפוץ שבהם הוא האי-קולי (E. coli). אורכו של צינור השופכה, דרכו מתפנה כאמור השתן מהשלפוחית ועד ליציאה הסופית, קצר יותר משמעותית אצל הנשים בהשוואה לגברים, מה שמאפשר לחיידקים להגיע לשלפוחית ביתר קלות.

מהם הסימפטומים?

הסימפטומים הנפוצים לדלקות בדרכי השתן הם כאב או עקצוץ בעת מתן שתן, מתן שתן באופן תכוף ומאידך קושי במתן שתן, מתן שתן בכמויות קטנות למרות הצורך, שתן עכור או בעל ריח לא נעים וכן הופעת דם בשתן.

במידה ובנוסף לתסמינים אלו מופיעים גם תסמינים של עלייה בחום הגוף, כאבים בחלקו התחתון של הגב או בבטן התחתונה וצמרמורות – יתכן שהדלקת כבר הגיעה לכליות ויש לפנות בדחיפות לטיפול רפואי. בקרב ילדים ותינוקות עלולים להופיע תסמינים נוספים כגון חום, הקאות, עצירות או חוסר תיאבון.

סיבות שונות בכל גיל

בקרב תינוקות עד גיל שנה דלקות בדרכי השתן נפוצות יותר דווקא בקרב תינוקות בנים, עקב פגמים מבנים מולדים. ככלל, תינוקות שנולדו פגים הם בעלי פוטנציאל גבוה יותר לדלקות. מעל גיל שנה, הדלקות נפוצות יותר בקרב בנות והן לעתים קרובות תוצאה של היגיינה לקויה.

אצל נשים בוגרות, קיום יחסי מין תוך מגע עם גורמים יוצרי גירוי דוגמת קוטלי זרע עלול לעורר היווצרות של דלקת בדרכי השתן. עם זאת הידבקות במחלת הזיבה, כתוצאה מיחסים לא מוגנים, גם היא פוטנציאל להתפרצות דלקת. אך לא רק פעילות מינית היא גורם סיכון, אלא גם אי החלפה תכופה מספיק של טמפונים או תחבושות הגייניות בתקופת המחזור החודשי וכן לבישת תחתונים מבד שאינו נושם. עוד גורם שכיח הוא שהיה ממושכת של נוזלים בדרכי השתן – כלומר התאפקות יתר.

בקרב נשים בגיל המעבר ובגיל השלישי, סיבה נפוצה לדלקות היא מחסור אסטרוגן, הגורם להיחלשות דפנות התאים ומאפשר הצמדות קלה יותר של חיידקים לדפנות הנרתיק. מחסור שכזה נוצר לא פעם בעקבות הפסקת המחזור החודשי. במקביל, גדילת בלוטת הערמונית אצל גברים מבוגרים מעלה גם היא את הסיכוי לדלקת.  בנוסף, מחלת הסוכרת הגורמת לרמת סוכר גבוהה בדם מזמינה ומזינה את החיידקים יוצרי הדלקת וכך גם שימוש ממושך בקתטר.

 אז איך מטפלים?

הטיפול בדלקות בדרכי השתן הוא לרוב אנטיביוטי. כיוון שחשוב לטפל בדלקות במהירות כדי למנוע התפשטות מסוכנת לכליות, יחל במתן אנטיביוטיקה בעלת השפעה על מגוון חיידקים רחב ורק לאחר ברור מעמיק יותר לגבי סוג החיידק הספציפי המעורב בדלקת הטיפול יותאם לאותו החיידק. הדבר נכון בעיקר כאשר מדובר בדלקות בקרב ילדים ותינוקות. הטיפול בבעיות מבניות הגורמות לדלקות יהיה לעתים כירורגי.

טיפולים אנטיביוטיים פוגעים באוכלוסיית החיידקים הטבעית והמטיבה בגוף, ולכן רצוי בתקופת הטיפול ואחריה להיעזר בתוספים פרוביוטיים שיחזקו את אוכלוסיית החיידקים הטובה. לחילופין אפשר להיעזר במאכלים המכילים חיידקים טובים כגון יוגורט ביו או כרוב כבוש.

ואיך אפשר למנוע מראש?

הקפדה על שתיה מרובה של מים והימנעות מהתאפקות ימנעו עמידת נוזלים.

הקפדה על תחלופה גבוהה של טמפונים ופדים והימנעות משימוש בתחתונים הדוקים מחומר שאינו נושם, הקפדה על מתן שתן לאחר קיום יחסי מין וניגוב מבפנים החוצה לאחר פעולת מעיים – כל אלו יעשו לחיידקים תנאים נוחים פחות להתפתחות.

כדי למנוע דלקות חוזרות בדרכי השתן ניתן להיעזר גם בשתיית מיץ חמוציות או נטילת כמוסות תרכיז חמוציות. מלבד שינוי בערכי ה-pH של השתן לכזו שתרחיק לחיידקים עוינים, תרכיז חמוציות מכיל חומרים המונעים מהחיידקים להיצמד לדפנות שלפוחית השתן ובכך מונעים דלקות.

הפרוביוטיקה, המסייעת כאמור לשקם את אוכלוסיית החיידקים 'הטובים' לאחר טיפול אנטיביוטי, עוזרת מאד גם במקרים בהם קיים חוסר איזון הורמונלי שמביא לשינויים בדופן התאים ובפלורת החיידקים הטבעית, למשל בגיל המעבר ובתקופות ההיריון.

דלקת במערכת השתן היא נפוצה מאד, מציקה מאד ועלולה להיות מסוכנת, אך באמצעים פשוטים כגון שתייה מרובה והימנעות מהתאפקות, הקפדה על אוורור והיגיינה ונטילת תוספים כגון פרוביוטיקה ותרכיז חמוציות ניתן להקטין מאד את הסיכוי להיווצרותה.