משרד החינוך לאהבה

מה הדבר שהכי הכי חשוב לתושבי מדינת ישראל? איזה מוסד ציבורי היו משנים אם היו יכולים? התשובה ברורה כל כך ונוגעת ללב: משרד החינוך. בתי הספר. הם שצריכים את השינוי הדחוף ביותר! אז כולם מסכימים ששינוי הכרחי אבל מעטים יודעים מהו השינוי ולאיזה כיוון הוא צריך להיות. שאלנו את חברי ארגון בני ברוך, וקבלנו כמה תשובות.

הדבר הראשון שבתי הספר צריכים לחנך ולכוון אליו הם החיים האמיתיים. ברגע שמבינים את זה ניתן לשאול, לאיזה חיים אנו רוצים שבתי הספר יכינו את הילדים: האם לחיים אמיתיים של אלימות וכחניות או לחיים אמיתיים של רעות ואחווה?

פס ייצור אפור

למען האמת, מאז המהפכה התעשייתית נשארו בתי הספר בערך באותה צורה בדיוק. מין פס ייצור לסט פועלים יצרניים, מקום אפור בו המדד המרכזי הוא המספר המתנוסס בראש המבחן, התעודה.

בבני ברוך מציעים שמשרד החינוך יטפל קודם כל בחינוך.

אם נסתכל על מצב הערכים במדינה, בטח נתקשה להתעלם ממספר המשתמטים מצה"ל, הירידה מהארץ, שנאת החנם, הגזענות, והגזענות העצמית.

אף אחד לא דואג ללבבות של התלמידים, של הילדים. אל תגידו שלא אמרנו.

אז מה עושים?

בבני ברוך מציעים את הרעיון העתיק והחכם: לחנך ל"ואהבת לרעך כמוך". להדריך את הילדים כולם, בכל הגילים, בכל השכבות, לא משנה איזה מבחן אנו חושבים שמתנוסס להם מעל הראש, לאהבה ורעות, לשלום ואחדות. לחיים של משפחה, משפחת ישראל.

צעד ראשון לגאולה

כצעדים ראשונים, אפשר ליישם שעה אחת חברתית בבוקר. ולא, הכוונה היא לא לנזיפות של המורה, אלא לפעילות מחברת ומגבשת שזו מטרתה. שעה שבה המורים יתנו דוגמאות של שיתוף פעולה בעולמנו, ידברו עם הילדים בשיח בין שווים, יחנכו להתגברות של אהבה מעל חילוקי הדיעות , ויתרגלו עם הילדים התמודדות חברתית שתסייע להם באופן ישיר ומיידי הן בבית הספר עצמו והן בעולם הרחב.

מורה כחבר

כצעד שני מציעים בבני ברוך, לכוון את המורים דרך הכשרות מיוחדות להמרת העמדה השמרנית התקיפה כלפי התלמידים, בחברות עם הילדים אשר תיצור קרקע פוריה ללמידה עצמאית של הילדים, לשאילת שאלות ולחקירה.

המורים ירכשו כלים להצבת מדדי הצלחה חדשים בכתה ובסביבה הבית ספרית כולה: מדדים של חברות, התחשבות וחום. ילדים שיתנהגו כך, יזכו לכבוד מהסביבה כולה וכך ניצור עולם חדש ומאושר הרבה יותר.

שיטת החסד והשמחה מחכה שנממש אותה

שיטת הקבלה, שיטת החינוך הבנויה לפי טבע האדם, נמצאת וקיימת כן לידינו, עלינו רק להשתמש בה. זו שיטת אהבת אבינו, שיטת החסד והשמחה, היא מחכה לנו שנשתמש בה. המורים והמורות, הילדים והילדות, ההורים כולם, ואלה שיהיו, כולם מחכים שנתחיל לממש את השיטה הגאונית בפועל על ילדינו. מי מרים את הכפפה?