ציפורי והמושבה טמפלרית

יושבת על ההר כציפור,אמרו חז״ל על ציפורי ,המוזכרת 125 פעם בספרות התלמודית ,בקצה הצפוני של מושב בעל אותו שם יש כנסייה צלבנית ולידה מנזר סנטה,על שם סבתו של ישו ,מצלצלים ,מבקשים בנימוס מפתח  נכנסים ומבחינים ברצפת פסיפס עם כתובת בארמית ,לפי ההשערה זהו אחד מ-18 בתי הכנסת שהיו במקום ,מחזירים את המפתח ועולים אל שרידי העיר ,שהיתה מרכז מינהלי לגליל בימי הורדוס אנטיפס ואגריפס ,ובה ישבה הסנהדרין הקטנה,ציפורי לא לקחה חלק במרד הגדול נגד הרומאים ,וכך ניצלה מחורבן והפכה מקום מפלט ליהודים מכל רחבי הארץ ,רבי יהודה הנשיא חתם כאן את המשנה ,בין השרידים הפזורים כאן יש מאגר מים עם לוחות הסבר ,מערות קבורה ,חורבות מצודה צלבנית ואוסף של רצפות פסיפס ,שהמפורסמת בהן היא ליזה של הגליל .מושב ירוק ופסטורלי שהוקם כמושבה טמפלרית בשם ולדהיים בשנת 1906 ע״י קבוצת גרמנים נוצרים ,במטרה לכנס את עם האל לקראת הגאולה ,בימי מלחמת העולם השנייה נחשבו הטמפלרים לתומכי המשטר הנאצי ,והבריטים הפכו את מושבתם למחנה הסגר,בתום המלחמה גורשו התושבים לאוסטרליה ויישוב יהודי הוקם כאן במלחמת העצמאות ,ייחודו של המקום כיום בשימור המושלם של במבנים הטמפלרים המקוריים ,ובאפשרות לסייר בהם ,ולטעום מן האווירה ששלטה כאן בימים ההם .

במקום פעולות מספר גלריות לאמנות ואוספים היסטוריים ,וסיפורו המופלא של המקום מסופר בבית העם שבמרכז במושב .בדרך חזרה מומלץ לפנות שמאלה ,מעט לפני צומת המוביל פונים ימינה לפי השילוט לשמורת יער הסוללים ,משאירים את האוטו בחניה וצועדים במסלול היקפי ,נוח ומשולט ,באורך 800 מטר ,הדרך עוברת בתוך צמחייה עשירה ,בין עצי אלון עתיקים ומערות קבורה .