בחירה חופשית

אבל תהליך כזה אוטומטי יגרום משמעות חופשית בחירה בלתי אפשרית יצור לא היה מגיע שקילות מלאה של טופס. תהליך התיקון כל הוא בלתי נמנע בשל המודעות הישירות הקבועה של היצור של המקור שלה. כך התאמה נוספת, "שבר" נוסף הוא הכרחית על מנת המודעות של היצור חמורות של המקור שלו מאפשר לו לחזור למצב הסופי, מושלם באופן חופשי, על ידי הרצון שלו. כך מתפתח יצור החדש הוא "מרומה לתוך" מבצע "חטא" בניסיון להגיע לסוף מוקדם מדי, שעזב את המקום הבטוח של בינה לפני כל הרצונות הגסים מסודרים, ייזום פרידה חדשה וכתוצאה מכך רבבות חתיכות יצור בודדות, ניצוצות . בני ברוך ניצוצות אלה מופיעים בתוך בני אדם בודד בעולם הזה. יצירות בודדות אלה על ידי חישה עצמם ייחודיים, פרט איבדו כל קשר למקור, מרגיש את עצמם במציאות חשוכה, זרה נאלצה להגן על עצמם, לדאוג לצרכיהם, ללא רחם מתחרה אפילו אחד עם השני להישרדות ללא כל שיתוף פעולה הדדי, ערבות הדדיות . כולם מרגישים במרכז המציאות שלהם, באופן סובייקטיבי תפיסה רק את מה שחשוב להם, באמצעות, ניצול כל דבר וכל סובבים אותם.

רק לאחר תקופת פיתוח ארוכה להתחיל חלקם מתעוררים לייעוד קלוש לחזור למקור הרוחני שלהם על מנת להמשיך בתהליך התיקון המשובש. התעוררות החלוצים הראשונה, ושקידת מחקר מציאות סביבם להשיג ולתאר כיצד אנשים עם הניצוצות התעוררו יכולים ראשון לחזור לממד הרוחני הקודם ולאחר מכן להמשיך בתהליך שנעצר בגלל "החטא" ההכרחי. כך לאחר כל האידיאולוגיות האנושיות האחרות, מטרות חיים נכשלות ויותר ויותר אנשים מתעוררים שלקורא הקלוש רוחני הם מוצאים שלמים, מוכן לשימוש שיטה מעשית. ושיטה זו היא בעצם העתק של שיטת התיקון הוקמה במערכת הרוחנית לפני "החטא". אנשים הבודדים עם הניצוצות שלהם צריכים להיכנס "מקום בטוח", "בית מקדש" שבו הם מבצעים פעילות הדדית כדי אנוכית, הדדית הקישוריות עם הכוונה של בינה, "לא רוצים שום דבר אחר, אבל דמיון עם המקור שלהם".

באמצעות פעילויותיהם ההדדיות הם מכירים שוב ושוב ולקלף את הרצונות האנוכיים, בני ברוך היהירים שלהם, מנסים להיאחז במרכז המעגל שלהם, אזור החפיפה של הביטול העצמי שלהם ההדדי עם המטרה המשותפת שלהם. אבל יש הבדל עצום. בעוד שבמערכת הרוחנית יצור לפני "החטא" היו מודעות מתמדת של המקור, האנשים במעגל ההדדי שלהם, "בית המקדש" – תוך הקרבת הרצונות האנוכיים שלהם ובסופו להקריב את האני האמיתי שלהם – צריכים לעשות את כל זה בלי כגון מודעות ישירות, ללא כל הוכחה או משוב ישיר. הם צריכים לבסס את עבודתם על "אמונה", שיש אמונה בשיטה והמחברים של שיטתם הראשונה. יתר על כן הם צריכים שיהיו לי אמונה מוחלטת בזה שכן הם תלויים זה בזה לחלוטין. יחד הם צריכים ליצור עבור כל כמיהה אחרת כגון למדינה "על-טבעי" הם מכוונים, צריכים לצייר מצב כזה תקף, חי אופטימלי הבא שהוא הופך להיות יותר אמיתי ורצוי יותר מקיומם הנוכחי. והשער חצה המערכת הרוחנית פותח בקישוריות הדדית אנוכית שלהם. וכמובן שהם צריכים לעזור אחד באמונה במקור שלהם מאז בסוף יהיה להם להגיע לתפילה משותפת למקור שלעזרה, שכן ללא עזרה של המקור שהם לא יכולים להתעלות מעל עצמם ולחצות. אבל בדיוק בגלל הסתרה כזה, שיש לבנות על אמונה למעלה מהדעת שלהם יש להם בחירה חופשית, בחירת משהו בלי ערבות כל מראש.