טיפים שימושיים לנפגעי רשלנות רפואית

כאשר נפגע סבור כי ארע לו אירוע של רשלנות רפואית מסויימת, הדבר הראשון שעליו לעשות הוא לדרוש מהרופא שטיפל בו ו/או המוסד הרפואי במסגרתו בוצעו בו הטיפולים הרשלניים, כי ימסור לידיו את הרשומות הרפואיות שנערכו אודותיו ותיעדו את הליכי הטיפול הרפואי בעניינו. יש לציין כי זכותו של כל מטופל לקבל את הגיליון הרפואי מעוגנת בחוק זכויות החולה, התש"ו – 1996. אשר על כן, עם הפניה למוסד הרשלן, יקבל המטופל העתק של הרשומות הרפואיות לידיו, בכפוף לחתימה על כתב ויתור סודיות רפואית מטעמו.

לא למותר לציין כי לולא הרשומות הרפואיות, תהא המשימה של התובע להוכיח תביעת רשלנות רפואית קשה, עד בלתי אפשרית, שכן מסכת העובדות אשר תיפרס על ידו בכתב התביעה תבוסס, רובה ככולה, על רישומים אלושנערכו בזמן אמת. יתר על כן, הגיליון הרפואי משמש אף את המומחה הרפואי, אשר אמון על הכנת חוות דעת הרפואית המוגשת לבית המשפט מטעמו של הנפגע, כמפורט להלן.

לאחר שאסף את כל הנתונים הרפואיים הרלוונטים למקרה הרשלנות הרפואית הפרטי שלו, על הנפגע לגשת למשרד עורכי דין המתמחה בתחום, על מנת שינתח את התיק הרפואי האמור ויקבע האם אכן עומדת לנפגע עילת תביעה נזיקית. במידה ותשובתו של עורך הדין לשאלה דנן תהא חיובית, הוא יפנה את הנפגע למומחה רפואי, בהתאם לסוג הנזק שנגרם לו, על מנת שיערוך בעבורו חוות דעת רפואית. חשוב להבהיר כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי, בעל דין אינו רשאי לעלות במסגרת כתב טענותיו טענות הנוגעות לענייני רפואה, מבלי לתמוך טענות אלו בחוות דעת הנערכת על ידי רופא מומחה. לאור עובדה זו, על הנפגע לפנות לעורך דין בעל וותק וניסיון, אשר תחום רשלנות רפואית "זורם בדמו", בין היתר מכיוון שעורך דין זה ניהל בעברו אין ספור תביעות רשלנות רפואית, עובדה שהולידה לו גישה לרופאים המקצועיים והמעורכים ביותר בכל תחומי הרפואה.

אין להטיל דופי בחשיבותה של חוות הדעת הרפואית, שכן במידה ובית המשפט מאמץ את עמדתו של המומחה הרפואי מטעמו של הנפגע, הרי שברוב המקרים הנפקות המשפטית של קבלת עמדתו, כאמור, הינה קביעה כי עסקינן במקרה של רשלנות רפואית ובהמשך לכך –  מתן פיצוי לתובע.

זאת ועוד, סביר להניח כי כאשר נגרם למטופל נזק פיסי ו/או נפשי כתוצאה מטיפול רפואי שבוצע בו, ההגיון הפשוט שלו יפעל ויצביע על האפשרות לפיה הוא רשאי להגיש תביעה לבית המשפט, בשל אותם נזקים. יחד עם זאת, נפגעים רבים כלל אינם מודעים לכך שהמקרה שארע להם מקנה להם עילת תביעה וזכות לקבל פיצוי מהמוסד הרפואי הרשלן. היינו, במהלך השנים העניקו בתי המשפט העניקו פיצוי לתובעים, זאת למרות שלא נגרם להם כל נזק, כפי שמבין אותו ההדיוט. כך, למשל, פיתחה הפסיקה את עיקרון הפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה של המטופל – במקרים אלו, הנפגע כלל לא צריך להוכיח כי הטיפול הרפואי גרם לו לנזקים מוחשיים, אלא די כי יראה שאותו טיפול הוענק לו מבלי שניתן לו הסבר מפורט אודות הסיכונים הטמונים בו ומבלי שהוא נתן את הסכמתו המושכלת לביצועו.

* הכתבה נערכה על ידי עורך דין רשלנות רפואית מפורטל www.lawtip.co.il העוסקת בעיקר בתחום של רשלנות רפואית. יחד עם זאת אין לראות באמור כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי פרטני של עורך דין מתאים במקרה הצורך.