שתילת קמליות

הקמליה זקוקה לקרקע עשירה וחומצית, לכן ממולץ לשתול במקומות בהם הקרקע טובה ולהעשיר אותה בחומרים אורגניים כדוגמת כבול או תערובות חומציות על בסיס כבול שיתנו לה סביבה טובה להתפתחות. ישנם גם דשנים חומציים שעוזרים ליצירת הסביבה המתאימה. הקמליה רגישה להצטברות מלחים בקרקע, כתוצאה מאיכות המים ודישון מוגבר, לכן יש לשטוף את הקרקע אחת למספר שבועות על ידי השקיה מנקזת טובה. עם זאת, עודף מים באופן קבוע עשוי לגרום לבעיות.  עדיף להשקות פעם או פעמיים בשבוע בכמות יפה ולא כל יום קצת דבר שעשוי לגרום להגברת הצברות מלחים ופגיעה בעלים ובפרחים.

שותלים  את צמחי הקמליות במקומות מוצלים למחצה, מוגנים מרוחות. בד"כ הקמליות אינן מצליחות בשמש מלאה, אך הן זקוקות לעצמות אור חזקות כדי לפרוח יפה. בעודף שמש עשויים צמחי הקמליה לסבול מכוויות עלים ומנשירת ניצני פריחה.קרקע השתילה  צריכה להיות חומצית במקצת, עשירה בחומר אורגני משובח, ומנוקזת היטב.( קרקע חומצית – Ph  6.00-5.50  ) לפני השתילה בגינה חופרים בור שגודלו  בערך כפליים מגודל גוש השתיל. ממלאים את הבור  במצע גידול, שותלים את הצמח שתילה שטוחה, לא עמוקה. לאחר השתילה רצוי לכסות את פני הקרקע סביב הצמח בשכבת חיפוי עבה, לפחות 5 ס"מ בכדי למנוע  התחממות  והתייבשות בקיץ והתקררות בחורף. חומרי חיפוי מומלצים : טוף גס, כבול, שבבי עץ, ומחטי אורן.