מנהלת "סופרמן"- צריכה ללמוד לעצור לפעמים

איזו מנהלת את?

"הפסיכולוגית" – המנהלת הפסיכולוגית אוהבת לנתח אנשים ומצבים. היא עסוקה בניתוחים ולא מוצאת אנרגיות לעשייה. לכן, מה שמנהלת פסיכולוגית צריכה להפנים זה, שמעבר לכל ההסברים אנשים צריכים לפעול והיא צריכה להיות זו שתניע אותם לפעולה.

העובדת הסוציאלית – המנהלת העובדת הסוציאלית עסוקה בלנסות להבין כל אדם, היא עמוסת אמפטיה וסימפטיה, מזדהה ברמות מעוררות התפעלות, ודווקא משום כך מתקשה לחתוך דברים, מתקשה להיות החלטית. החלטיות היא המיומנות שהעו"סית שלנו חייבת לפתח.

הקדושה – המנהלת הקדושה שלנו משקיעה את כל מרצה בבריחה מהתמודדויות. היא בוחרת לברוח מכל עימות, פשוט לא מוכנה להתנגד, להתנגש או להתנגח עם אף אחד. מה התוצאה? היא מקריבה קרבן… את עצמה, בשביל שקט תעשייתי מדומה. הקדושה לא פותרת בעיות כי מלכתחילה בוחרת לטאטא אותן מתחת לשטיח. לכן, הקדושה שלנו צריכה ללכת לקורס אסרטיביות וללמוד שלבריחה יש מחיר ושלומר לא, זה לא סוף העולם.

אמא אווזה – אמא אווזה היא המורה הנצחית. היא מלמדת אותך גם כשלא ביקשת. היא דואגת, משפרת ומחנכת את כל העולם ואשתו, כולל את מי שלא מעוניין בכך. זה פשוט דחף בלתי נשלט אצלה. אם אינך מעוניין להקשיב וללמוד, היא נעלבת. עמוק בפנים – היא רגישה, פגיעה ושבירה. האווזה שלנו חייבת להבין, שאלא אם כן היא מציגה מועמדות למשרת מורה במערכת החינוך, היא חייבת לרסן ולעדן את הרצון לחנך את כולם. וגם, שכדאי לה שתעסוק יותר בעצמה ופחות באחרים.

הקשוחה – "אשת הברזל" הקשוחה שלנו מאד ביקורתית, רואה את העולם בשחור-לבן, יש טוב ויש רע ואין דבר באמצע. היא לא ממש עסוקה ברגשות, אלא בתוצאות. מבחינתה אתה כעובד חייב לעמוד במשימות וביעדים, וברגשות או בבעיות – תטפל אחר כך. הקשוחה שלנו חייבת ללמוד, שאנשים הם לא רק מכונות שמשיגות יעדים, אלא יש להם גם רגשות, תהיות, התלבטויות וחששות. שתיקח שיעורים פרטיים מהפסיכולוגית ומהעו"סית.

סופרוומן – היא כל-יכולה. נראית, מרגישה, מתפקדת מיליון דולר, אף פעם לא חולה, אף פעם "לא יכולה", תמיד עובדת, תמיד מצליחה לעשות הכל, טוב ומהר יותר מאחרים, אף פעם לא מתלוננת. מנגד, אף פעם לא עוצרת, פשוט, כי אין לה זמן. סופרוומן שלנו צריכה ללמוד לעצור ולתדלק, לנוח. סופרוומן שלנו צריכה להתחיל לראות בזמן המתנה – זמן מתנה. ובדרך, אולי לתת קצת מהעשייה לאחרים.