כל ילד יכול להיות מדען.

הערה: הנאמר מיועד לסבים, אבל מתאים בהחלט להורים בתקופת הקורונה, כשהם שוהים יותר בחברת הילדים. ההורה רק יחליף את המלה "נכד" במלה "ילד". בהצלחה!

מרבים לדבר עלינו כעל "Start up nation”. כמובן שכולנו היינו רוצים שנכדינו יצליחו להשתלב ולהתקדם בלימודים.אחד התנאים החשובים זה להצליח במדעים. אבל אם אחד הנכדים לא בדיוק מצטיין במדעים, אל לנו להאשים אותו כי אז הוא ידבר אתנו על גנטיקה וישאל: "מי המקור לגנים שלי?”… אנחנו??…

הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות בשיחותינו עם הנכדים זה לנסות לעורר בהם סקרנות. כידוע, הסקרנות היא תנאי ראשון לחיפוש האמת – וזאת תחילת הדרך למדע.
נסו. הנכדים יתחילו להתעניין ואפילו להתלהב. הטריק הוא לעורר את סקרנותם כבדרך אגב.
למשל, אם יושבים לראות יחד טלויזיה, בקשו מהנכדים להביט סביבם ולהחליט מה החפץ הכבד ביותר בחדר. אם יתחילו להתווכח, זה רק יוסיף עניין.
אם אתם בחדר המשחקים, בחרו כמה צעצועים, סדרו אותם בטור ושאלו את הנכדים אלו מהצעצועים יצופו ואילו צעצועים ישקעו במים. על דף נייר, רשמו את שמו של כל ילד ואיזה צעצועים הוא חושב שיצופו. אם הצעצועים שבחרתם עמידים במים, לכו עם כל הכבודה- נכדים וצעצועים – לחדר האמבטיה. מלאו קערה במים ותנו לנכדים להכניס את הצעצועים אחד אחד. כתבו ליד שמו של כל נכד נקודה על כל ניחוש נכון שלו. מי הנכד שניצח?
נעבור לחוש הראיה של הנכדים: תנו לכל נכד דף נייר וצבעים. שאלו כל נכד איזה צבע נקבל אם נצבע כחול על אדום? אדום על צהוב? כחול על צהוב? כחול על אדום? תרחיבו את הצירופים כראות עיניכם – וכמספר הצבעים שעומדים לרשותכם.
חזרתם לחדר המשחקים. תנו לכל נכד מספר משחקים שונים, בתנאי שכל הנכדים מקבלים אוסף משחקים זהה בגודל ובמספר . מכריזים על תחרות: מנצח הנכד שמצליח לבנות את המגדל הגבוה והיציב ביותר מהמשחקים שהוא קיבל. האם אפשר להגביה את המגדל עוד יותר? המגדל ישאר לעמוד בטוח? אם המגדל יפול, נזכיר להם שזה בגלל כוח הכבידה.
בואו נראה את הנכדים מתכוננים לטסט הנהיגה. כל נכד יקבל מכונית, ינסה להוביל אותה ויצטרך להחליט על איזה משטח ובאיזה שיפוע קל יותר להוביל את הרכב. שטיח? רצפת שיש? שמיכה? סדין? משקוף הדלת? קרש נטוי?
עדיין לא הגענו למטבח והגיעה שעת האוכל. מכל המאכלים המוגשים לנכדים, איזה מאכל יתמוסס במים, לדעתו של כל נכד? ואין פשוט מלבדוק זאת מיד: הכניסו מעט מהחומר הנידון לכוס מים וראו מה קורה. איזה חומר מסיס? איזה חומר משנה את צבע המים? מדוע זה קורה? האם הצבע במים זהה לצבע של החומר שהכנסנו למים?אם לא, מה הנכדים חושבים שקרה?
תנו לנכדים להתייחס לכמה מאכלים ולחשוב מה יקרה לכל אחד מהמאכלים אם יחממו אותו ? מישהו ניסה פעם לאכול סלט חם, למשל? מה יקרה למרק הרותח אם נכניס אותו למקפיא? מה הנכדים חושבים על טעם המרק שיתקבל? ניסו פעם לאכול ארטיק בטעם מרק עוף? במקום פיצפוצים, יוסיפו שקדי מרק?
אגב: למה אוכל חם מתקרר כשהוא נשאר על השולחן ולמה אוכל קר מתחמם? מה קורה להם?מה כדאי לעשות אם האוכל המוגש חם מדי ורוצים לקרר אותו מהר? מה הנכדים מציעים –לנשוף? מניפה? מאוורר? להפעיל מזגן?
נסו לפרוס כמה ירקות וכמה פירות. מה יקרה אם נערבב את הפרוסות? זה יהיה טעים?
ועוד רעיונות: תנו להם לטעום מאכל תפל שבישלתם (מקווה שזה לא בשגרת הבישול שלכם). מה הנכדים יוסיפו למאכל הזה כדי שיהיה טעים יותר? מתוק יותר? חריף יותר? חמוץ יותר? טעים ?
נישאר עדיין במטבח ונתייחס הפעם לחפצים שלא אכילים, למשל: המערבל, התנור, הפלטה לבישול, הקומקום החשמלי-מה שתחליטו. נסו לתת לנכדים לשער מה יש בתוך כל אחד מהמכשירים הנידונים. מי נותן להם את הכוח לפעול? אם הנכדים מוכנים ללמוד עוד מונח, אפשר לקרוא לכוח הזה "אנרגיה". ספרו להם, למשל, שכסבתא עייפה אחרי בילוי של יום שלם עם הנכדים והיא אומרת "אין לי כוח", היא למעשה מתכוונת לכך שאין לה אנרגיה. מי יודע לספר איך אפשר לקבל אנרגיה ומאילו מקורות? חשמל? מים? רוח? שמש? דלק? מי שמע על אנרגיה אטומית? יש איזו אנרגיה מכל אלה שיכולה לתת לסבתא כוח, ולא רק כורסא נוחה?
איפה הנכדים נתקלים בחפצים שמשמשים אותנו על סמך אחת האנרגיות המוזכרות?
נעבור לארון הבגדים. מדוע הסוודר מחמם יותר מטישרט? מה יחמם יותר: סוודר אחד עבה או שלוש חולצות עבות שהנכדים ילבשו אחת על השניה?
תרחיבו כרצונכם וכמידת המוכנות של הנכדים -והנה צעד ראשון בבנית הסקרנות המדעית. קרוב לודאי שאחרי הדחיפה הראשונית הזאת, הנכדים ישאלו שאלות בעצמם ולא פעם ייעזרו בכם בפתרון השאלות הצצות במוחם. הנה נולד לנו דור מדענים חדש. תהנו מכל רגע – הם גדלים מהר!