יוצאים מהקופסא

מי לא יודע מה זאת מציאות? מציאות זה כל מה שנמצא, הדומם החי הצומח, כל מה שהחושים שלנו מרגישים. מה הבעיה? יש מישהו שחושב אחרת? מסתבר שקבוצת אנשים ההולכת וגדלה מיום ליום, קבוצה בשם בני ברוך מוצאת שהמושג מציאות הוא הרבה יותר מרגש ממה שאנחנו חושבים עכשיו…

#gallery-1 { margin: auto; } #gallery-1 .gallery-item { float: right; margin-top: 10px; text-align: center; width: 33%; } #gallery-1 img { border: 2px solid #cfcfcf; } #gallery-1 .gallery-caption { margin-left: 0; } /* see gallery_shortcode() in wp-includes/media.php */

חושים הם לפעמים תעתועים…

אם נוריד למשל את חוש הראיה לכמה רגעים, נשים צעיף על העיניים ונצא לחקירה קצרה, נגלה שהחושים האחרים שלנו מתחילים להרגיש בעוצמות יותר גבוהות, ודברים שלא שמנו אליהם לב קודם, מצטרפים למציאות ה… חדשה שלנו? נצא למסע קצר?

מהי המציאות?

איך אנו תופסים את המציאות? זה קל, כבר ענינו. בעזרת החושים. נדמיין רגע את האדם כקופסא אטומה עם חמישה חריצים המעבירים חלקיקי מידע מהעולם החיצוני. חלקיקי המידע נכנסים לקופסא ושם הם מעובדים עד למצב אותו המוח שלנו מכנה: "מציאות."

חוקרי המציאות  בני ברוך גילו כי האמת היא שהעולם מסביבנו הוא פי כמה וכמה יותר עשיר, מעניין, מענג ומופלא ממה שאנחנו קולטים דרך החושים ומעובדים במערכות הפנימיות שלנו.

שתי דוגמאות

חוש הראיה למשל שבו אנחנו בוטחים ומאמינים, אינו קולט גלים קצרים כמו הגל העל סגול, לעומת זאת, חיות רבות כמו הדבורים רואות גם רואות. אם נשתמש במכשיר הקולט את הגלים העל סגוליים ומתאים אותם לאורך הגלים שהעין שלנו כן יכולה לתפוס- נראה גם אנחנו את אותו אור. אז האור העל סגול הוא חלק מהמציאות או לא?

הדוגמא הזאת מראה כי הקליטה שלנו את המציאות תלויה בכלי הקליטה שלנו. למעשה זה פשוט, הכלי הפנימי אתו אנחנו קולטים את הבחוץ, חייב להיות בהתאמה אליו.

רדיו הוא דוגמא נהדרת לכך.

הרבה תחנות משדרות בו זמנית, אך כדי "לתפוס" תחנה מסוימת, אנו צריכים לכוון את הרדיו, כלומר ליצור גל המתאים לגל שמגיע מהתחנה  המועדפת עלינו.

אז מה זה אומר?

זה אומר, שאם הקשבנו כלומר קראנו טוב טוב, הבנו חוק טבע בסיסי ששמו הוא" חוק השתוות הצורה", לפיו אם אנו מכוונים את עצמנו נכון, אנו יכולים לקלוט מציאות הרבה יותר עצומה מזאת שאנו מרגישים עכשיו.

ולמה זה כדאי?

קבוצת בני ברוך, שיונקים את הידע, שיטות המחקר ושמחת החיים מחוכמת הקבלה, מסבירים כי כוח עליון ממלא את המציאות וכל רצונו הוא שנגלה את האהבה והטוב שהוכנו במיוחד בשבילנו, כדי לגלות את הכוח המופלא הזה ואת התענוגים שהוא הכין לנו, עלינו לכוון את עצמנו נכון כדי לקלוט כל זאת. הכוונון הנכון הוא להפוך להיות אוהבים ומלאי נתינה כמו הכוח. רק אז, כשנהיה דומים לכוח האהבה, נוכל להרגיש את האהבה.

בסך הכול אנו צריכים לרכוש פתח נוסף לקלוט דרכו את העולם, פתח שנקרא חוש האהבה, תחושת העולם מתוך רצון לאהוב את הזולת, תביא למהפך שמתואר בספר הזוהר כהבדל שבין אורו של נר דקיק לעומת אור אינסופי. אותו ספר הזוהר מציין כי מטרת הבריאה היא שכל אחד מאיתנו יגיע למימוש הזה בימי חייו כאן בעולם הזה, ויזכה לאחוז במציאות האמיתית השלמה והמופלאה. זאת מחשבת הבריאה.