יאן קליימן וחובת האמון הבנקאית

חובת האמון היא החובה המחמירה ביותר שמטיל המשפט האזרחי על הבנקים .יאן קליימן מסביר כי ,חובת האמון מוטלת על הבנקים לא רק כלפי לקוחותיהם ,כי אם גם כלפי ערבים וכלפי שורה ארוכה של צדדים שלישיים נוספים .

חובת אמון הוטלה על הבנקים גם כלפי הציבור בכללותו ,לאור ההכרה במעמדו המיוחד של הבנק וכחלק מהגישה בדבר המחוייבות החברתית של הבנקים .

כתוצאה מכל אלה ,אומר יאן קליימן ,יעוץ אירגוני – פיננסי ,הפכה חובת האמון לתיאוריית על בדיני הבנקאות שלנו ,ומכאן חשיבותה הרבה.

היעוץ האירגוני – פיננסי של יאן קליימן ,בנושא חובות האמון והנאמנות נחלקות לשני חלקים :

1.החלק הראשון עוסק בחובת האמון הבנקאית כנושא עצמאי.ודן בהיבטיה השונים:מהותה של החובה ,זהות הצדדים הזכאים לה ,האיסור על ניגוד עניינים ,חובת הגילוי במובן הרחב ,האפשרות להתנות על חובת האמון ,והתרופות בגין הפרתה .

היעוץ של יאן קליימן בנושאים אלה בא לאחר סקירת הרקע להתפתחות הדוקטרינה של חובת האמון הבנקאית בדין הישראלי ,כנגזרת של הרעיון הכללי בדבר הטלת חובת אמון על בעלי מקצוע הממונים על אינטרס של הזולת .

2.החלק השני מוקדש לחובת האמון הבנקאית המתעוררת בסוגיות קונקרטיות ,ומנתח אותן לאורה.בחלק השני נדונים הנושאים של ייעוץ השקעות ,הסודיות הבנקאית ,ליווי פיננסי של פרוייקטים ,הכספת הבנקאית ,וטיב ההתקשרות איתה ,תביעות יצוגיות נגד בנקים ,שהפכו לתופעה רווחת בשנים האחרונות .

כל איילו ועוד ,ביעוץ האירגוני – פיננסי של יאן קליימן .