טבעת אירוסין בריקוד סלוני

הבן של אביבה ואני נולדנו בערך באותו זמן. הוא היה גדול ממני בחודשיים. אביבה זאת השכנה שלנו. היא  ואמא גדלו את שנינו ביחד. זוהר נולד בחודש שישי, ולכן בכל זמן שעבר, ראו את השוני ונוצר פער עצום בין ההתפתחות שלי לשלו. ככה סיפרו לי כשבגרתי. בהתחלה גילו את הבעיות בשמיעה שלו, ומאז המצב רק הדרדר. במעון היינו ביחד, אך משזיהו את בעיית ההתפתחות שלו, העבירו אותו למסגרת שתתאים לצרכים המיוחדים שלהם נזקק. הוא היה בגן מיוחד עם מטפלת אישית, וכך לגבי כל מסגרת לימודית שהייתה בהמשך(מתמיטקל שילובי, אורטיקל ועוד) . ההורים המסורים, מיהרו להשלים עם העובדה שיש להם בן עם לא מעט מגבלות ודאגו לכל צרכיו על מנת שיוקל לו עד כמה שאפשר. זוהר גדל והתחנך לתפארת. כיום הוא בחור גדול, שנלחם לחיות ככלל בני האדם על אף היותו מרותק לכיסא הגלגלים. אביבה החליטה להגשים את החלום שלו ולרשום אותו ללימודי ריקודים סלונים. היא הייתה לוקחת אותו לשיעורים פעמיים בשבוע, עד שהוציא רישיון והפך לעצמאי פחות או יותר. בשיעורי הריקוד זוהר הכיר את נעמה, שהייתה אף היא על כיסא גלגלים. הם התאהבו ממבט ראשון האחד בשנייה, ורקמו מערכת יחסים מופלאה. הם נרשמו לתחרויות ריקודים יחד והופיעו בהרבה מקומות. זוהר הודיע לאביבה שהוא רוצה לבקש את ידה של נעמה וביקש את עזרתה בחיפוש אחר טבעת אירוסין הולמת לבחירת ליבו. היא שמחה עד השמיים והביאה על אליו מספר טבעות אירוסין מדהימות. חבר של המשפחה הוא תכשיטן ידוע בעיר. זוהר בחר טבעת אירוסין שמיד אהב. הוא החליט להעניק לה אותה במעמד התחרות הקרובה.