היכרויות: למה דווקא באינטרנט?

פעם הייתי מתפדח לספר שיש לי כרטיס בשירות היכרויות ברשת. עם הזמן יותר ויותר הבנתי שהפדיחה האמיתית היא לחזור הביתה למיטה ריקה, להיות לבד בסילבסטר או לצאת לבד לנופש של העבודה. תשאל כל גבר ובחורה בוגרים ושפויים אם הם מעדיפים להעביר ערב עם החברים בבאר, ערב בבית מול הטלוויזיה או שעה על כוס קפה עם בחורה או בחור שהם לא ראו בחיים- סביר להניח שהאופציה השלישית תיקח. כבני אדם אנחנו סקרנים מטבענו, והתרבות שלנו מחנכת אותנו לחפש אחר חיי זוגיות ולפחד מהבדידות. פעם היינו צריכים לשם כך עזרה מבחוץ- חברים, מכרים ואפילו שדכנים. היום גם מקומם של אלה הפך להיות יותר זניח. מישהו שסידר לנו פעם אחת יותר מדי דייט עם מישהו שלא בדיוק קולע לטעם שלנו הפך אוטומטית לאבא של פדיחה משותפת, ותמיד נביט עליו כמי שהביא אותנו למצב המגוחך ההוא. היום אנחנו אוהבים לקחת את גורלנו בידיים שלנו, ומסתבר שאין קל ונוח מזה.

 

ניקח את המקרה שבו בחור מסוים יוצא לבאר. הוא רוצה להכיר בחורה, ולאו דווקא רק לאותו הערב, אלא למשהו רציני יותר. לצורך העניין, הוא רוצה לצאת עם מספר טלפון הביתה, ובזה הוא יסתפק. בכל הבאר עצמו תהיינה לכל היותר ארבע בחורות שהוא ישקול לפנות אליהן. אבל איך הוא יידע שבאמת "יש לו מצב", מה שנקרא?

 

זה קורה לא מעט וזה גם די מבאס, כשלפעמים נדמה שהצד השני בעניין ובסוף מסתבר שהוא סתם משחק אותה או שהוא בכלל תפוס. ובאמת, איך אפשר לדעת? בסופו של דבר אותו בחור שיוצא לבאר מתחיל עם בחורה אחת פעם בכמה, אז מה הסיכוי שמשהו כבר ייצא מזה? וגם הבחורות כבר די מתייאשות מזה, שלאן שהן לא הולכות תמיד יתחילו איתן טיפוסים מסוג' ב' וג', והקלישאה שאומרת ש"בחורים טובים לא הולכים למקומות כאלה היא רק חצי נכונה- בחורים טובים כן הולכים למקומות כאלה, הם פשוט רוב הזמן לא עושים כלום.

 

האינטרנט שינה את הכל- לא רק שהוא גרם לגברים להתחיל ליזום הרבה יותר, הוא אפילו הוציא את הבחורות מהקיפאון והכניס את השוביניזם למרתף. איך זה קרה?

 

הקלות של להכיר באינטרנט פשוט לא תיאמן. אם בא לך להתעניין במישהי, ניתן להקליק בקלות על הפרופיל שלה. עוד לפני שיזמת איתה שיחה או התקשרות כלשהי אתה יכול לדעת איפה היא גרה, מה היא עושה בחיים, מה מעניין אותה, מה היא אוהבת ומה היא שונאת. יש גם סיכוי טוב שלא רק שתדע איך היא נראית, אלא אף תראה יותר מתמונה אחת. בקיצור- אתה לא צריך משפט פתיחה מטופש עם פרח שנפל מהשמיים, אתה רק צריך לקרא קצת עליה, ולדעת בדיוק מאיפה לגשת. למשל- "גם אני אהבתי את רמבו 3!".

 

ונגיד שלא אזרת מספיק אומץ לפנות אליה, אבל כן קראת את הכרטיס שלה. היא תדע שהסתכלת לה בכרטיס, ואולי זה ימשוך אותה להיכנס לכרטיס שלך. שני דברים יכולים לקרות:

1. היא תחליט לפנות אליך, ואין יותר כיף מזה שאתה רוצה מישהי והיא מקדימה אותך.

2. אתה תראה שהיא הביטה בכרטיס שלך ותאזור אומץ לפנות אליה, שלא כמקודם.

 

מה קורה מהרגע שפנית למישהו? או שהוא חוזר או שלא. גם אתה תקבל פניות ולא בטוח שתרצו להשיב לכולן. מה שבטוח זה שלהתחיל עם בחורה באינטרנט זה הכי פשוט בעולם, ולהתחיל עם גבר זה אפילו יותר פשוט. מכירים את הקלישאה שאומרת שלא חשוב מה תגידו, אם הצד השני בעניין אז הוא בעניין וזהו? היא נכונה בחלקה. יש חשיבות למה שתכתבו- אם הכרטיס שלכם נראה זוועה, יש בו תמונות גרועות, משפטים עילגים והמון שגיאות כתיב, הרי שלא תגיעו רחוק. אל תשכחו, אתם לא לבד בסיפור הזה- בחורה שנראית טוב ויש לה כרטיס מעניין מקבלת עשרות פניות ביום, אם לא מאות, וישנם גם גברים שתיבת ההודעות שלהם עמוסה במידה דומה (כן בהחלט, גם גברים). לסיכום- פתיחת כרטיס בLove me אינה דורשת מאמץ רב. שירות היכרויות אינטרנטי גורם גם לביישנים ביותר ליזום ולכבדים ביותר לזרום.