החל לחשוף את "תוספת המיותר"

אנחנו עושים את כל מה שברורים הולכים נגד הרצונות שלנו הקודמים, הטבע טבוע, תחושות.

אנחנו עדיין בבירור מרגישים, אנחנו עדיין מושרשים באופן בו אנו חשים ורצינו לפעול, להתנהג לפני. אבל מעל לתחושה זו אנו חשים כאילו כוח חיצוני החל לנוע כמו דמויות מריונטה למרות הגוף שלנו, בן שלנו הטבוע מעדיף להקפיא ולא לזוז, להתנגד. למרות התנגדות בסיסית זה עם העזרה של "הבורא" אנחנו עדיין לבצע מעשים בלתי אנוכי למען אחרים במצב זה פרדוקסלי, "-משותק עצמי", שבו מצד אחד אנו חשים סלידה, דחייה, כבדות, שרוצים לברוח ב שמחה בלתי מוגבלת יד התחושה אחרת, תנצח כתוצאה מהיכולת לפעול לעיל, נגד עצמנו. מכיוון שאנו עדיין בצורה מאוד ברורים להרגיש איך היינו מתנהגים, מגיב באופן אינסטינקטיבי על ידי הטבע הטבוע שלנו, תחושה זו פועלת כ" אבנים לשקול עם ". בני ברוך בעזרתו אנו יודעים בודאות שהפעולה החדשה הנוכחית שלנו מתבצעת באמצעות כוח חיצוני ולכן עכשיו אנחנו יכולים לזהות ולחקור הכוח החיצוני הזה. אנחנו יכולים להבחין ב" הדלתא ", ההבדל בין נקי באיך היינו מתנהג באופן אינסטינקטיבי ואיך עכשיו אנחנו מתנהגים בעזרת שהכוח חיצוני.

למרות שאנו יכולים רק לחוש, להעריך פעולות שלנו "הדלתא" בין שני דפוסי ההתנהגות שאנו עצמנו לראווה שווה כוח החיצוני, "הבורא" כ" בנוסף "נוסף. שימוש בכח באופן יזום של האבולוציה אין לנו יכולת לחשוף את הכוח הזה באופן ישיר אבל אנחנו יכולים לזהות את הכוח הזה על ידי השימוש בו כדי לשנות את האופן שבו אנו מתייחסים לזה. אנחנו יכולים "לאלץ" את הכוח הזה, לדרוש בו כדי להחזיק אותנו יחד נגד הטבע הטבוע שלנו, ל" סימן דלפק "הערבות ההדדית שלנו, באופן הדדי משלימה שיתוף פעולה אחד עם השני מאז המבוסס על הטבע הטבוע שלנו תהיה לנו שום סיכוי לשמור עליו. אנחנו יכולים ללכוד ולהשתמש בכוח זה על ידי "מה שהופך את הרצון שלנו כמו הרצון שלה", מנבא את עתיד המדינות, האבולוציה של טבע התנהגות מצפה מאתנו, רוצה לגרש אותנו לכיוון ל. אנחנו יכולים ללמוד באמצעות הסיוע של הכוח, כוח כמו מלחים מיומנים להשתמש רוחות חזקות, סוערות כדי להניע אותם או גולשים מיומנים כלהשתמש ענק, גלים חזקים. התגלות הדדית, קולקטיבית זה לא קשור עם הפעולות האישיות שלנו, מחשבות, או עם מה שקורה איתנו בנפרד. בני ברוך ההתגלות, תחושות רק הדאגה חיבור, מערכת יחסים בינינו, איך אנחנו מתנהגים באופן הדדי במרחב המשותף שלנו. התחושה המלאה שלנו, טעימות, דגימה, מחקר צריך להיות מועסק רק שבמרחב משותף, הדדי בינינו מטרה, התמקד באופן מלא על המטרה המשותפת שלנו לגילוי ומצדיק את הכוח החיצוני, הכוח האבולוציוני של הטבע פועל בינינו. על ידי זיהוי המדינה "שבורה", עולה בקנה אחד בהשוואה למצב אבולוציוני המשוער, אופטימלי יותר, טבעי, באופן הדדי ביניהם ומשלים אנחנו צריכים להיות ובאז התיקון "שבירה" זה על ידי מבקש, דורש כוח אבולוציוני שהטבע מתחבר יחד דחייה, חלקינו להשיג את התפיסה ברורה של כוח זה, התכנית המקורית שלה ופעולות לא היו לנו סיכוי לתפוס לפני.

מתן שביעות רצון לאבולוציה באופן יזום, במודע לוותר, ביטול המדינה שלנו כיום ממוקד עצמית, מבודדת ל, הדדי אחד אנוכי אופטימלי יותר נותן לנו את הידבקות בכוח אבולוציוני. כתוצאה מהעזרה של כוח זה, ודרך השתוות הצורה וכתוצאה מכך אנו מזהים הפעולה שלה, לתכנן דרך כיצד הכוח האבולוציוני משנה פעולות שלו, ההתנהגות שלנו. אנחנו בונים "ילד / הורה" מערכת יחסים עם הכוח הזה. ראשית אנחנו מנסים לעשות את הדברים בדרך שלנו כמו ילדים רגזן לשים את כל המאמץ שלנו לפתרון בעיות, טעויות נכונות עד שאנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים, ולכן אנחנו פונים להורה שלנו לעזרה. אז ההורה מחכה בסבלנות לבקשה מהילד לוקח את ידו של הילד ומלמד אותו לכתוב, לפעול כראוי על ידי הזזת ידו של הילד. אנו כותבים, נעו, פועל לכאורה על ידי הרצון שלנו, אבל זה הכוח הקמאי הזה שזז הידיים שלנו, רגליים, נהיגה כל הפעולות שלנו. ומפעולות אלה אנו יכולים לבודד את הכוח עצמו. כפי שאנו מקבלים ניסיון שיכולים להתחיל לנחש, חישה מראש מה הצעד הבא של הכוח הזה רוצה אותנו לעשות כך אנחנו עושים את זה כאילו נע, במקביל "ריקודים" עם זה. בני ברוך אנחנו נותנים סיפוק כפול להורה שלנו בדרך זו. קודם כל אנחנו מרכינים ראשינו, קבלת החוכמה שלה, וביקש את עזרתה כדי להדריך, להעביר אותנו. בהמשך אנו נותנים סיפוק גדול עוד יותר כאשר אנחנו מתחילים באופן עצמאי מצפים המהלך הבא שלה, המצב האופטימלי יותר הבא שלנו ובכך אנו הופכים בהדרגה כמו שזה. לבסוף אנו הופכים בדיוק כמו כוח זה, בדיוק איך שהוא רוצה לנו להיות, ואנחנו בתמורה בתהליך אבולוציוני להצדיק כוחו של הטבע להוסיף הכוח היחיד, מכריע במציאות המאלצת הוא טוב ומיטיב.